מיכל בראון – הכל על פתרון המשבר הזוגי

"אבא שלך שוב מתנהג כמו אידיוט"

ונתחיל עם הג'יפה: הזוגיות שלכם במשבר. אתם רבים לפני הילדים, אתם זורקים הערות קטנות ומזיקות כשהם בחדר, ואתם עושים פרצופים מאחורי הגב של בן הזוג. אתם יודעים עד כמה זה מזיק ואתם שונאים את עצמכם, אבל זה חזק מכם.

אתם אפופים בכעס שלא ניתן לשליטה, והלב שלכם שותת מרוב כאב. אולי אתם אפילו מרגישים את המילה המפחידה הזו, גירושין, מתחילה להדהד לכם בראש.

אז בואו ננסה להבין למה זה קורה ומה עושים.  

מוכנים, היכון, רוץ!

בלי ששמתם לב, הורים, התחלתם במירוץ.

יריית הפתיחה נורתה ברגע שקלטתם שכל כך רע לכם בזוגיות שיש מצב שתיפרדו. שתגורו בשני בתים ותראו את הילדים רק חלק מהזמן. 

בעיני רבים מכם, ההכרה הקשה הזו מובילה לתחרות על זמנם של הילדים, וגרוע מכך, לתחרות על ליבם; התחרות הנוראה ביותר בעולם:

"את מי אתה אוהב יותר, חמודי, את אבא או את אמא?"

איך מנצחים במירוץ הזה?

רבים עד מאד ההורים שהמירוץ הזה מעביר אותם למחוז שמעולם לא האמינו שיוכלו לבקר בו: המחוז שבו אני אעשה הכל כדי לנצח.

ככה בא אל העולם המשחק המוכר והמלוכלך שאומר שככל שאצייר את ההורה השני כהורה גרוע יותר – כך ישתפר מצבי. ולפעמים קל כל כך לשחק את המשחק הזה כיון שממילא אני כל כך כועסת על בן הזוג שלי שבא לי לרצוח אותו!

ומכיון שמדליית הזהב במירוץ הנורא היא אהבתו של הילד, הפיתוי לשחק מלוכלך הוא אדיר.  

הנה דוגמאות:

אבא אוהב לירות חיצים קטנים ומורעלים בטון עליז ובבדיחות דעת חביבה:

"אנחנו אוהבים את אמא למרות שהיא שכחנית איומה, נכון חמודי? כמו בפעם שהיא שכחה לקחת אותך מהגן?

ולאמא מנהג חביב לא פחות: היא מגלגלת את עיניה למעלה אל תוך ראשה, נושפת אויר בשפתיים קפוצות, וכל כולה מביעה זלזול עמוק וחוסר סבלנות; אבא שלך שוב מתנהג כמו אידיוט.

שני הורים כלואים יחד בתחרות אחת.

ואחרי שהילד שומע ורואה את כל אלה נולד בליבו פחד חדש: לאמא שלי לא אכפת ממני ואבא שלי אידיוט. מי ישמור עלי?  

אז כאן הגיע הרגע לשאול את השאלה:

למה, למה, למה לכל הרוחות, זה קורה?

הרי שני ההורים אנשים טובים הם שסובלים מהמעשים הללו, אז למה הם ממשיכים?

בגלל הפחד.

הפחד הוא מלך מאז שהיינו צריכים לברוח מהאריה. אנחנו בנויים כך כדי שנשרוד. הפחד הוא הרגש הכי מהיר, הכי חזק, שהכי שולט בנו ומפעיל אותנו מכל הרגשות כולם.   

ובמקרה הזה, הפחד הוא מצמית: אני עלול לאבד את הילדים שלי.

אז מה עושים?  

ארבעה כללים לצמצום הנזק

רשמתי לכם כאן ארבעה כללים שמצמצמים את הנזק לילדים. החדשות הטובות הן שלא צריך לתאם שום דבר עם בן הזוג, אלא פשוט להתחיל.

הכלל הראשון הוא כלל החומה. אתם קמים בבוקר, עומדים מול המראה, מסתכלים לעצמכם בעיניים, ומבטיחים לעצמכם בקול רם: בשום מחיר אני לא פוגע בילדים שלי. בשום מחיר אני לא פוגעת בילדים שלי.

ואתם מדמיינים שאתם חומה גדולה, משהו בסדר גודל של הכותל המערבי, ואתם נטועים חזק באדמה, מגוננים על הילדים שלכם.

ככה אתם עושים כל בוקר, במשך שלושה שבועות ברציפות. לא לדלג על אף בוקר!

נכון, בהתחלה זה ירגיש דבילי, אבל אחרי זמן קצר זה יהפוך להרגל. והרגל מרגיש טבעי ואוטומטי כמו לשים שניים סוכר בקפה של עצמך. 

הכלל השני הוא לא לפחד משינוי. ברוב המקרים הפחד מביצוע השינוי גרוע מהביצוע עצמו, אז זה הרגע להתחיל לקחת אחריות, לקום ולעשות, למרות הפחד.

אתם יכולים להסתכל על הפחד ולומר לו, אני רואה אותך. הבנתי שאנחנו הולכים להיות שותפים לדירה בזמן הקרוב, אז תעשה מה בראש שלך, כי אני מתכוון לפחד ולפעול בעת ובעונה אחת. בכלל, אני מציעה לכם לדבר עם הפחדים והכעסים שלכם ואשמח לכתוב לכם על כך בנפרד.

הפטנט הוא להתחיל במשהו קטנטן, ממש פצפון, ותראו שהעולם לא יתמוטט וגם אתם לא.

אז אתם מסתכלים על הפחד ובאותו הזמן ממש מקשיבים להבטחת הבוקר שלכם.

זה כבר יוביל אתכם לעשות את מה שבעצם אתם יודעים שעליכם לעשות:

לסתום. ולהפסיק עם הפרצופים.

הכלל השלישי הוא כלל הנחישות. אתם לא חורגים מההבטחה שלכם, נקודה. נכשלתם היום – לא נורא, אתם לא מוותרים. בן הזוג פישל – אז מה, זה לא מעניין אתכם.

ואחרי שבוע של התמדה ברכו את עצמכם על ההצלחות וסלחו על מה שפחות הצליח.  

העיקר – אתם מתמידים כי אתם אומרים לעצמכם, נכון, אני סובל, אבל הילד שלי סובל יותר.  

הכלל הרביעי והאחרון הוא כלל האהבה. המון ילדים מאמינים שהם אשמים במריבות של הוריהם.   

לכן אתם מסבירים להם שהם לא אשמים בכלום ושאתם אוהבים אותם הכי בעולם.

ואתם חוזרים על המשפט הזה מאה פעמים ביום. מה מאה, אלף.

 

אלה הכללים, ואחרי התמדה במשך שלושה שבועות תראו שיפור בילדים, בעצמכם ובאווירה בבית.

התחילו היום, אל תדחו, ואני בטוחה שתצליחו כי אתם נחושים להיות הורים טובים יותר! 

בהצלחה הורים יקרים, ולהתראות!

 

תגובה אחת

  1. מאת שרה :

    תודה

השארת תגובה

לא חייבים להשאיר שם וכתובת דוא"ל כדי להגיב!

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועשויה לעכב את תגובתך. אם התגובה אינה מופיעה, צריך פשוט להמתין מעט.

צרו עימי קשר

  1. צרו איתי קשר
  2. (כתובת מייל)
 

cforms contact form by delicious:days

שתפו אותי


Bookmark and Share